תיבת נגינה אלקטרונית

הפרויקט המוצע: מעגל אלקטרוני שנשלט בידי מיקרובקר. המעגל מאפשר למשתמש, להשמיע מנגינות שונות שהלחן שלהן, "תוכנת" אל הזיכרון של המיקרובקר מראש. אחת מרגלי המוצא (IO) של הבקר  מחוברת למגבר שמע, דרך מסנן-מעביר-נמוכים [עד 20KHZ], על-מנת "לרכך" את הצליל המופק.
לפרויקט יש 2 לחצנים: בחר מנגינה ונגן/הפסק, ותצוגה מספרית פשוטה מסוג סבן סיגמנט. המשתמש יכול לבחור מנגינה אחת מתוך מספר מנגינות אפשריות על-ידי לחיצה חוזרת על לחצן הבחירה. הספרה בתצוגה מייצגת את המנגינה הנבחרת. לחיצה על הלחצן השני, תגרום להשמעת המנגינה ולחיצה נוספת על הלחצן הזה תגרום להפסקת הנגינה.

Music Box

עקרון הפעולה: כל מנגינה מיוצגת על-ידי רצף של תווים. התווים שמורים בזיכרון המיקרובקר. כל תו במנגינה, מורכב מ-2 ערכים המתארים אותו, הראשון מציין את גובה הצליל והשני מציין את משך הצליל. התוכנית שרצה במיקרובקר, קוראת את התווים של המנגינה, בזה אחר זה ומשמיעה אותם, על-ידי יצירת אות ריבועי, במוצא IO של הבקר. תדרו של הגל הריבועי משתנה כל הזמן, בהתאם לתו שיש להשמיע באותו רגע ומשך נגינתו.

רכיבים עיקריים: מיקרובקר, תצוגה, לחצנים, מגבר, רמקול.

שיקולי תכנון:
1. חובה לחבר דרגת-הגבר כלשהי, בין מוצא המיקרובקר לבין הרמקול על-מנת שעוצמת הנגינה תהיה סבירה. המיקרובקר לבדו, אינו מסוגל להוציא די זרם, להפעלת הרמקול. כדאי להוסיף פוטנציומטר, שיאפשר שליטה על עוצמת השמע.
2. בחירת מיקרובקר המכיל זיכרון לא-נדיף בתוך החפיסה שלו (למשל EEPROM), כך תתאפשר שמירת מנגינות חדשות, במקרה שהמתכנן ירצה בעתיד, לאפשר למשתמש להוסיף מנגינות חדשות.

שיפורים אפשריים:
1. תמיכה ב"מצב לימוד", בו המערכת מאפשרת למשתמש, להכניס מנגינות חדשות אל הזיכרון. ניתן לממש זאת על-ידי חיבור המערכת אל PC בעזרת תקשורת טורית, או לחילופין להוסיף מקלדת כלשהי אל הפרויקט.
2. הוספת רכיב זיכרון בלתי-נדיף (EEPROM), אל המעגל. הרכיב יאפשר שמירת מנגינות רבות יותר וכן במקרה של מימוש השיפור לעיל (סעיף 1), רכיב הזיכרון יוכל לשמש לאחסון, המנגינות החדשות, שיוסיף המשתמש.
2. מתג שמאפשר למשתמש להגדיר מצב "ניגון בלולאה", כלומר המנגינה מנוגנת שוב ושוב עד שתופסק על-ידי המשתמש.
3. שליטה על עוצמת-השמע של המערכת באופן דיגיטלי, על-ידי שימוש ברכיב "נגד דיגיטלי", בתוך לולאת ההגבר ושליטה על ערכו בעזרת המיקרובקר (יש להוסיף לחצנים ולהתאים את הקוד, לשליטה על ההגבר).

הקלות אפשרויות: שימוש בבקרה אנלוגית במקום הדיגיטלית, כדי לשלוט על עוצמת-השמע של המגבר. למשל ניתן לבצע זאת, על-ידי הוספת פוטנציומטר, בכניסת המגבר.

 

 הפרויקט נשמע מעניין, אבל תרצו ליווי מקצועי?  ==> צרו קשר